מחנה המדיינים

הר מור מוזכר רק פעם אחת בתנ”ך בהקשר לעמדות של שני מחנות צבאיים:
זה של בני ישראל תחת גדעון וזה של המדיינים. גדעון הקים מחנה מדרום לגבעת מור, ליד מעיין חרוד. המדיינים חנו צפונה למרגלות ההר וכך הצליח אלוהים להכין את צבא עמו מבלי שהמדינים יראו או יפריעו להם. אלוהים יעץ לגדעון להתגנב למחנה מדיינים בלילה כדי ללמוד את מצב רוחו של האויב. שם הוא שמע חייל מדייני מספר לחברו חלום שתיאר את ניצחון בני ישראל.
גדעון הודה לאלוהים וקיבל את הרעיון להתקפת פתע מוצלחת. הוא ניצל את הפאניקה בקרב המדיינים כדי לנצח. כיום יש נווה מדבר קטן עם עצי תמר, עצי ערבה וקני מצוי.

טקסט התנ”ך: שופטים ז’ 9-22

וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו (לגדעון) יְהוָה, קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה: כִּי נְתַתִּיו, בְּיָדֶךָ. וְאִם-יָרֵא אַתָּה, לָרֶדֶת—רֵד אַתָּה וּפֻרָה נַעַרְךָ, אֶל-הַמַּחֲנֶה. וְשָׁמַעְתָּ, מַה-יְדַבֵּרוּ, וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ, וְיָרַדְתָּ בַּמַּחֲנֶה; וַיֵּרֶד הוּא וּפֻרָה נַעֲרוֹ, אֶל-קְצֵה הַחֲמֻשִׁים אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל-בְּנֵי-קֶדֶם נֹפְלִים בָּעֵמֶק, כָּאַרְבֶּה לָרֹב; וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר, כַּחוֹל שֶׁעַל-שְׂפַת הַיָּם לָרֹב. וַיָּבֹא גִדְעוֹן—וְהִנֵּה-אִישׁ, מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם; וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן, וַיָּבֹא עַד-הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה, וְנָפַל הָאֹהֶל. וַיַּעַן רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר, אֵין זֹאת, בִּלְתִּי אִם-חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן-יוֹאָשׁ, אִישׁ יִשְׂרָאֵל: נָתַן הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ, אֶת-מִדְיָן וְאֶת-כָּל-הַמַּחֲנֶה.
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת-מִסְפַּר הַחֲלוֹם, וְאֶת-שִׁבְרוֹ—וַיִּשְׁתָּחוּ; וַיָּשָׁב, אֶל-מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר קוּמוּ, כִּי-נָתַן יְהוָה בְּיֶדְכֶם אֶת-מַחֲנֵה מִדְיָן. וַיַּחַץ אֶת-שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת הָאִישׁ, שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים; וַיִּתֵּן שׁוֹפָרוֹת בְּיַד-כֻּלָּם וְכַדִּים רֵיקִים, וְלַפִּדִים בְּתוֹךְ הַכַּדִּים. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ; וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, וְהָיָה כַאֲשֶׁר-אֶעֱשֶׂה כֵּן תַּעֲשׂוּן. וְתָקַעְתִּי, בַּשּׁוֹפָר—אָנֹכִי, וְכָל-אֲשֶׁר אִתִּי; וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָרוֹת גַּם-אַתֶּם, סְבִיבוֹת כָּל-הַמַּחֲנֶה, וַאֲמַרְתֶּם, לַיהוָה וּלְגִדְעוֹן.
וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה-אִישׁ אֲשֶׁר-אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה—אַךְ הָקֵם הֵקִימוּ, אֶת-הַשֹּׁמְרִים; וַיִּתְקְעוּ, בַּשּׁוֹפָרוֹת, וְנָפוֹץ הַכַּדִּים, אֲשֶׁר בְּיָדָם. וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הָרָאשִׁים בַּשּׁוֹפָרוֹת, וַיִּשְׁבְּרוּ הַכַּדִּים, וַיַּחֲזִיקוּ בְיַד-שְׂמֹאולָם בַּלַּפִּדִים, וּבְיַד-יְמִינָם הַשּׁוֹפָרוֹת לִתְקוֹעַ; וַיִּקְרְאוּ, חֶרֶב לַיהוָה וּלְגִדְעוֹן. וַיַּעַמְדוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, סָבִיב לַמַּחֲנֶה; וַיָּרָץ כָּל-הַמַּחֲנֶה וַיָּרִיעוּ, ויניסו (וַיָּנוּסוּ). וַיִּתְקְעוּ, שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת, וַיָּשֶׂם יְהוָה אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, וּבְכָל-הַמַּחֲנֶה; וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד-בֵּית הַשִּׁטָּה, צְרֵרָתָה—עַד שְׂפַת-אָבֵל מְחוֹלָה, עַל-טַבָּת. תפילה:
“אלוהים תן לי חוכמה בהחלטות שלי, תן לי תשובות לשאלות שלי ותן לי את האור שלך לדרכי”.
‎