בברית החדשה אנו קוראים שישוע הלך לעיירה נין מוקף בתלמידיו וקהל רב.בשער העיר מצאו מסע לוויה לבנה היחיד של אלמנה. נרגש מסבלה של האלמנה. הוא החזיר את הצעיר לחיים. בזכות העדים הרבים, הידיעה הזו התפשטה כמו אש בשדה קוצים מנין ברחבי הארץ כולה.
כיום זהו כפר מוסלמי ברובו, שבמרכזו כנסייה קטנה שנבנתה על ידי פרנציסקנים בשנות ה- 80 של המאה ה- 19. למרבה הצער הכנסיה סגורה רוב הזמן.
קסט התנ”ך: לוקס ז’, 11-17
לְמָחֳרָת הָלַךְ אֶל עִיר אֲשֶׁר שְׁמָהּ נָעִים, וְאִתּוֹ הָלְכוּ תַּלְמִידָיו וְהָמוֹן רַב. הוּא הִתְקָרֵב אֶל שַׁעַר הָעִיר וְהִנֵּה מוֹצִיאִים מֵת אֲשֶׁר בֵּן יָחִיד הוּא לְאִמּוֹ הָאַלְמָנָה, וְקָהָל רַב מִן הָעִיר הוֹלֵךְ עִמָּהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הָאָדוֹן נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ וְאָמַר: “אַל תִּבְכִּי.” הוּא נִגַּשׁ, נָגַע בַּמִּטָּה וְנוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה נֶעֶמְדוּ. אָז אָמַר: “בָּחוּר, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ, קוּם!” הַמֵּת יָשַׁב וְהֵחֵל לְדַבֵּר, וְיֵשׁוּעַ נָתַן אוֹתוֹ לְאִמּוֹ. הַכֹּל נִתְמַלְּאוּ יִרְאָה וְהִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים בְּאָמְרָם: “נָבִיא גָּדוֹל קָם בְּקִרְבֵּנוּ, אֱלֹהִים פָּקַד אֶת עַמּוֹ”. הַדָּבָר הַזֶּה עַל־אוֹדוֹתָיו הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל יְהוּדָה וּבְכָל הָאֵזוֹר אֲשֶׁר מִסָּבִיב.
השראה:
כנוצרים, אנו מאמינים שכוח החיים של אלוהים חזק יותר מהמוות ושכל מי שמאמין בישוע יקום יום אחד מהמתים. ישוע לא החזיר לחיים את כל מי שמת אז, וגם היום התפילות שלנו לא תמיד נענות הצורה שאנחנו רוצים לאחר טרגדיה. אבל שני דברים נותנים אומץ: לישוע יש כוח. הוא הביס את המוות בעצמו והוא מתערב עד היום - כפי שמעידים רבים שחוו את מעשיו. ולמוות לא תהיה את המילה האחרונה, אבל ישוע נותן לנו חיי נצח.